היחידה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל //   גיליון מספר 7 - רובדי הזמן: חיים, מוות וזיכרון, ינואר 2008   סקירות ספרים
על ספרו של אשר סלה: LA REPUBLIQUE DES LETTRES
שושנה-רוז מרזל

על ספרו של אשר סלה:    LA REPUBLIQUE DES LETTRES בהוצאת BRILL, 2007.


ספר זה, שכותרתו בעברית היא שבט סופרים, הינו חלק מטרילוגיה השמה לה למטרה לחקור את יהודי איטליה במאה השמונה עשרה. המחקר כולו, שכותרתו תרבות כתובה אצל יהודי איטליה במאה השמונה-עשרה, שהוא הדוקטוראט של דר' אשר סלה, נכתב בצרפתית ונעשה בהנחייתו של פרופ' גואטה, ב-INALCO, בפאריז. ד"ר סלה סיים את כתיבתו בשנת 2003.

שבט סופרים שהוא הראשון בטרילוגיה, ערוך כמילון שֵמי של הכותבים היהודים באיטליה במאה השמונה-עשרה. הספר השני עוסק בתיאור וניתוח אותה ספרות יהודית. לבסוף, הספר השלישי הינו רישום של כל היהודים שחיו באיטליה במאה השמונה-עשרה.

עבודת המחקר לקראת כתיבת הטרילוגיה ערכה עשר שנים. במהלכן, אשר סלה קרא 1,500 כתבים מודפסים, ובין 5,000 ל-6,000 כתבי יד מהמאה השמונה-עשרה. הוא קרא גם כ-3,000 מחקרים על היהודים באיטליה, שנכתבו כבר במהלך המאה השמונה-עשרה, ובמאות התשע-עשרה והעשרים, כולל ערכים מילוניים ואנציקלופדיים. את כל אלה מצא בספריה הלאומית, בגבעת רם בירושלים ובארכיונים במדינות שונות, בעיקר באיטליה, צרפת, וארה"ב.

בנוסף להתמודדות קונקרטית זו, לצורך עבודת המחקר, היה על החוקר דר' אשר סלה להתמודד עם מספר שאלות מתודולוגיות קשות. אתעכב כאן על שלוש מהן, אלה הנראות לי כחשובות ביותר: ראשית, כיצד ניתן להחליט מה ראוי להיקרא כתיבה, לצורך הכללת הכותב בתוך המילון? שנית, מיהו יהודי לצורך הכללתו במילון; ולבסוף, כיצד ומדוע תוחם פרק הזמן הזה דווקא?

על השאלה הראשונה, כלומר, על סמך איזה קריטריון של כתיבה נבחרו הכותבים? - אשר סלה החליט להרחיב את היריעה במידת האפשר: הוא הכליל במחקרו את כל מה שקרוי ספרות, מה שנקרא בצרפתית phénomène d'écriture  - (פנומן ד'אקריטור), והיא, בפועל, התרבות הכתובה. לכן, הספרות המופיעה במילון זה כוללת: ספרות רבנית, פרשנית, דרשות, ספרי פולמוס, ספרי מחקר בתחומי הרפואה, הרוקחות והחינוך, ספרות בידיון של ממש, כגון מחזות, רומאנים, שירה ועוד. במסגרת זו, נכללה ספרות שפורסמה, וגם כזו שלא פורסמה, עד כה, ולכן נשארה ככתבי יד. מנגד, לא נכללו במילון כתבים אדמינסטראטיביים וביורוקראטיים של היהודים - רבניים ואחרים.

בנקודה זו, נשאלה גם שאלה נוספת הנוגעת לכתיבה של היהודים. כיוון שהתרבות היהודית קוסמופוליטית, הדבר בא לידי ביטוי בריבוי השפות השגורות בפי היהודים ובכיתביהם. כך קרה גם באיטליה במאה השמונה-עשרה. מכאן שנשאלה השאלה אלו שפות לכלול, ואלו להוציא? גם בנקודה זו אשר סלה חידש, כאשר בניגוד ל(מעט) החוקרים הקודמים של תקופה זו, הוא הכליל את כל השפות בהן כתבו היהודים באיטליה במאה השמונה-עשרה ולא הוציא אף אחת מהן, ואלו הן: עברית, לטינית, איטלקית, ספרדית, צרפתית, ערבית, ג'ודאו-ערב וגם יידיש.

לדעתי, שאלת הגדרת הכתיבה הראויה להיכלל במילון הכותבים היהודים - היא הנקודה החשובה, הגורלית עבור אותם כתבים וכותבים, והקשה ביותר שהיה על דר' אשר סלה לפתור. לטעמי, בחירותיו היו נכונות, כיוון שרק באמצעות הרחבה זו, ניתן לעמוד על מיגוון הכתיבה היהודית בזמן ובמרחב הנתונים הללו. הפרגמנטציה המחקרית הנהוגה לרוב, הממיינת את הספרות באופן תמאטי, לדוגמא על פי "כתבים רפואיים" או "כתבים ספרותיים", וכן הלאה – לא הייתה עושה צדק עם הכתבים עצמם וגם לא עם כותביהם. ראשית, כיוון שבמקרים רבים אותם כותבים לא צימצמו את כתיבתם לתחום אחד בלבד, אלא התפרסו על מספר נושאים שונים. באמצעות מילון זה, ניתן לעלות מהר מאוד על מגוון כתיבתו של הכותב, ופעמים רבות גם על הקשר בין כתבים הנראים מלכתחילה ללא קשר ביניהם. בנוסף, כאשר חוקר עכשווי מתמקד, מראש, בתחום אחד בלבד, הוא לא יכול להיות ער לעושר התרבותי בן אותו הזמן, ובכך מצמצם את ראייתו. הנה כי כן, הרחבת המושג "ספרות" ל"תרבות כתובה" מאפשרת לתפוס את עוצמתם וחיותם של החיים היהודיים באיטליה, במאה השמונה-עשרה.

בקשר לתיחום הזמן: אשר סלה החליט להגביל את תקופת מחקרו לשנים 1700 עד 1799, כלומר מאה שנה, וזאת כיוון שפרק זמן זה הינו יחידת זמן ברורה, הנובעת גם מהיסטוריית איטליה עצמה וגם מההיסטוריה היהודית. אכן, מבחינה פורמאלית, שנת 1700 הינה נקודת מפנה בהיסטורית איטליה: עם פטירתו בשנה זו של המלך הספרדי לבית הבסבורג, שארל השני, הגיעה לקיצה השליטה וההשפעה של ספרד על איטליה, וניתן אף לאמר שמתחיל עידן חדש באיטליה. עם זאת, הפיצול האיטלקי לעשר יחידות מדיניות עיקריות נותר על קנו עד לשנת 1799 כאשר בשנה זו, איטליה נכבשה בידי כוחות נפוליאון והפכה ליחידה פוליטית חדשה. לכן, מכאן, שוב, איטליה יוצאת לדרך חדשה. במהלך אותן מאה שנים, תפקידה הפוליטי של אוסטריה קיבל משנה חשיבות, וההשפעה התרבותית של צרפת הורגשה ביתר שאת. עם זאת, למרות השפעות זרות אלה, ולמרות הפיצול הפנימי של איטליה - יש לראות במרחב גיאוגרפי זה יחידה תרבותית אחת, בעלת שפה אחת, בה משתלבים גם היהודים.  

גם עבור היהודים באיטליה, המאה השמונה-עשרה הינה נקודת מפנה. מבחינת ההיסטוריה היהודית, חשוב להדגיש שמאה זו היא תקופת מעבר בין עידן הגטאות לבין האמנציפציה של יהודים. זו גם התקופה שבה מתרחש מעבר מחיים דתיים לחיים חילונים. כמובן, ישנו קשר ישיר בין התערות היהודים בתוך החברה האיטלקית לבין הפיכת חלקם ללא-דתיים: זו השפעה ישירה של תהליך החילון שחל באירופה כולה, וחדר גם כאן, לתוך המרחב הגיאוגרפי הזה, כולל בחברה היהודית. השפעת החיים הלא יהודיים והלא דתיים על יהודיים באה לידי ביטוי כאשר לראשונה, מתפתחת ספרות כתובה בידי יהודים שנושאה אינו קשור ביהדות דווקא, אלא פונה לתמטיקה חילונית כגון כתיבת מחזות ורומאנים.

לבסוף, נשאלה השאלה את מי להכליל בתוך המילון. כמובן, מדובר באותם יהודים איטלקים העוסקים בכתיבה במאה השמונה-עשרה, אבל גם בנקודה זו, בחר דר' סלה את הרחבת המושג: הוא הכניס למילון גם יהודים שרק עברו דרך איטליה, כתבו בה, והמשיכו הלאה וגם יהודים שהמירו את דתם (לנצרות כמובן), הרבה פעמים מהסיבה שכתיבתם הניבה דווקא ספרות מעניינת הנוגעת ליהדות.

אחת מתוצאות עבודה מאומצת זו הינו הספר הזה, שבט סופרים, הראשון בטרילוגיה. הוא ערוך כמילון שמי, כלומר מילון של שמות, מסודרים לפי אלף-בית. מצויות בו 1,156 רובריקות.  כל רובריקה כוללת את שם הכותב, אילן יוחסין מינימאלי, כמה פרטים ביוגראפיים נוספים, ובהמשך, כמובן, מה כתב, מתי, איפה הודפס או נמצא לראשונה, איפה כתב זה מוזכר לאחר המאה השמונה-עשרה, והיכן ניתן למצוא את הכתבים האלה או העתק שלהם היום.

 

לסיכום, אני רוצה להצביע על חשיבות הספר: מעבר לעובדה שדר' אשר סלע גואל את הכותבים היהודים ואת יצירותיהם מתהום הנשייה ומשכיחה מובטחת, חשיבות הספר הזה מצויה ראשית כל במקוריותו. ואכן, עד להופעת מחקרו של דר' אשר סלה, לא נערכו מחקרים מקיפים ומעמיקים על היהודים, באיטליה, במאה השמונה-עשרה. כבר מסיבה זו הספר הזה חשוב מאוד, לכל מי שמתעניין, ובעיקר לכל מי שחוקר את היהודים באיטליה במאה השמונה-עשרה. הספר הזה מעמיד לרשות החוקר את כל האמצעים כדי למצוא מה נכתב, מי כתב וגם היכן ניתן למצוא היום כתבים אלה. בנוסף, ימצאו עניין בספר זה גם כל אלו שמתעניינים וחוקרים את ההיסטוריה היהודית בכלל וגם אלה החוקרים את ההיסטוריה האיטלקית, כיון שדרך ספר זה ניתן להעריך את חלקם של היהודים בהתהוות התרבות האיטלקית בכלל. ספר זה ראוי להימצא בכל ספרייה אקדמית.

 

 

 

 

 
ראש הדף | המלצה לחברים | הדפסה | סגירת חלון זה | This article in English