אודות | ארכיון | תקצירים | הגשת מאמרים | כללי ציטוט | כנסים/ארועים | קשר/תגובות | קישורים | חיפוש | English
גיליון מספר 9
הפרוטוקולים של צעירי בצלאל, יולי 2008

בהקשר | תערוכה וירטואלית | מצגות
סטודנטים כותבים
ברוך בליך
מאמרים
האישה כייצוג של גרמניה בטרילוגיית 'מערב גרמניה' של ריינר ורנר פאסבינדר
אוריאנה וייך
שסעת בעין העדשה: על סכיזופרניה בקולנוע
אורית בליצר-צור
אורבניזם כאובייקט
אורן רבינוביץ'
אמנות גוף רדיקלית וההגות הפוסט-מודרנית
איילה לנדאו-פינסקי
"העולם ממעוף הציפור": אירופיטורה פוטוריסטה - אימפריאליזם ותכנון ערים תחת המשטר הפשיסטי
גל רביב-רבינוביץ'
אנורקסיה נרבוזה והתיאוריה הפוקויאנית
יעל אמדו
ארכיטקטורה רציונליסטית תחת הפשיזם - למרות או בזכות?
מירב בטט
קונסטנטינופול: הגדרת פריסה אורבנית חדשה - בין פגאניות לנצרות
רויטל סגאה
בהקשר
באזל: מאגר מידע שיתופי בבצלאל
דר' ראובן זהבי
"המדיום הוא המסר"
ערן יובל
תערוכה וירטואלית
גוף זר
אלה ליטביץ
מצגות
מצגות של פרויקט גמר במסלול 'ניהול עיצוב', התואר השני בעיצוב תעשייתי

ארכיון תקצירים
  גיליון מספר 9 - הפרוטוקולים של צעירי בצלאל, יולי 2008
בחינת תקיפות המודל של ת'ורשטיין ובלן (Veblen) בתחום האופנה
שושנה-רוז מרזל

כאשר בשנת 1899, פרסם הכלכלן האמריקאי ת'ורשטיין ובלן, Thorstein Veblen (1857-1929) את ספרו:
The Theory of the Leisure Class, הוא זכה מיד לאהדה רבה. הצגתו את נושא האופנה, שהובא בספר כדי להוכיח את תקפות המודל הכלכלי שלו, נתפסה כמודל הנכון והאולטימטיבי להסבר מנגנון האופנה. אולם, במהלך המאה ה 20 התרבו הקולות המערערים על תקפות המודל הובלני ומאמר זה מתווסף אליהם כאשר הוא מראה שלא רק שהמודל אינו קביל מבחינה תאורטית, אלא שאף פעם לא היה תקף גם מן הבחינה המעשית.


תיאוריה מצוירת או ציור תיאורטי: אורוסקו והשיח הפסיכואנליטי
אפרת ביברמן

"העניין הוא שאני לא עוסק במילים, אתה הוא זה שעוסק במילים. בעצם אתה מפסל את המילים האלה, מפרק אותן, מנסה לחתוך אותן לחתיכות ולהבין מה המשמעות שלהן ואז להרכיב אותן מחדש. אולי גם אני עושה את זה, אבל לא ישירות עם מלים...".


כחומר ביד היוצר: מחשבות על אמנות גוף רדיקלית
חנה פרוינד- שרתוק


גאווה ודעה קדומה או דגמים שכיחים בהיסטוריוגרפיה של האמנות בישראל
דליה מנור

עיון ביקורתי בהיסטוריוגרפיה של האמנות בישראל והמודלים שהנחו אותה. המודל הציוני המציג את האמנות הישראלית כנולדת יש מאין אימץ למעשה רעיונות שמקורם במחשבה האירופית של המאה ה-19 על היהודים כעם חסר רגישות אסתטית ויכולת אמנותית. ה"היעדר" אף הוצג כערך חיובי וכמקור לזהות האותנטית של האמנות הישראלית. סיפורו של המרד הציוני בעבר היהודי מהדהד בסיפור קורותיה של האמנות בישראל כרצף מרידות של המודרני במסורתי וכתחרות בין תל אביב וירושלים. זה גם הבסיס לדגם הבינארי – אוניברסליות מול מקומיות – השולט בשיח האמנות הישראלי, גם אצל כותבים פוסט-ציונים הממשיכים לאמץ את הדגמים הציונים-מודרניסטים של השיח.


ליאם גיליק (Gillick): מהלכים מקבילים של זמן, דמיון ומקום
ורד גני

הרעיון של מבנים מקבילים נמצא בבסיס עבודתו של ליאם גיליק. השימוש המעשי במבניות זו מהדהד גם בעבודותיו הכתובות אשר עוסקות במעברים בין מציאות ובדיה, זמן ומקום. עבודתו מייצרת בפועל מבנים ורעיונות המשלבים אמצעים מילוליים וחזותיים באופן בו הדימוי הויזואלי הנראה לעין מהווה חלק ממרחב רעיוני בו מתקיים כר פעילות נרחב לדמיונו של הצופה/ הקורא. אלו מגדירים את הפוטנציאל הפונקציונלי של אובייקטים ויזואליים וטקסטים נרטיביים המתפקדים אלו לצד אלו במישור של תצוגה.
במרכז המאמר עומדת תפיסת הזמן המורכבת ביחס אל אובייקטים, דמויות, ומקומות שמציע גיליק ואשר מאפשרת התבוננות/קריאה המחייבת קשר ישיר ומיידי של כל נתון קונקרטי הנתפס כמידע, בין אם מילולי או חזותי.


אמנות ומחשבת הסִיפִּים
חיים דעואל לוסקי

במאמר הנוכחי תבחן התיזה המודרניסטית אודות הניתוק שבין פרקטיקה ותיאוריה, בין האסתטיקה לבין המעשה. המאמר יעסוק בבעיות פילוסופיות המעניקות משקל לצורת המחשבה המייחדת את החשיבה המודרניסטית. אטען, כי במרכז המודרניות ניצבת הפרדיגמה של הרומנטיקה כמו גם, שאלות של ריאליזם ואידיאליזם הדומיננטיות עדיין במרבית הפרקטיקות הנהוגות בפילוסופיה, באמנות, באדריכלות ובעיצוב של היום. עליונותה של המחשבה הרציונליסטית-תכליתית תעמוד, דרך בחינת שאלת הייצוג, במרכז הטיעון והביקורת.


היד של המבט: היידגר בין תיאוריה לפרקטיקה
דרור פימנטל


ריתוק הקסם (פאסינום) והשהיית ההיקסמות (פאסיננס)
ברכה ל. אטינגר

על הפאסינום (fascinum) : המבט כקסם מרתק ומצמית (לאקאן).
ועל הפאסיננס (fascinance) : המבט כהיקסמות : כמפגש מתמשך ומקסם המחולל ארוע יצירתי.
בין פסיכואנליזה, יומני עבודה ואמנות.


המקום של הדמיון
ורד אביב

הראיה והדימוי המנטאלי משתמשים באותם מרכיבים בסיסיים של הייצוג. הדימוי מפעיל רשתות עצביות חופפות במידה רבה לאלה שמופעלות בעת הפעילות החושית הרגילה. הדימוי המנטאלי של אנשים מיומנים (כאמנים) מובהק יותר מאשר של הבלתי מיומנים. על הדימוי המוטורי חלה מגבלה והוא מצומצם לאותם הדברים שאנו יודעים לעשות. לאור זאת, נבחנת השאלה האם אמנם הדימוי החזותי משוחרר ממגבלות דומות או שניתן ליצור מציאות חזותית "מן הדמיון"?


עיצוב אינו דבר מעודן
עזרי טרזי


פנטזיה דיגיטלית: הכמיהה לנשגב
עדי לוריא-חיון

"כשהילד היה ילד
היתה זו עת של שאלות:
מדוע אני אני?
מדוע איני אתה?
מדוע אני כאן?
מדוע איני שם?
מתי התחיל הזמן
והיכן מסתיים החלל?
החיים תחת השמש,
כלום אינם רק חלום?
ומה שאני רואה ושומע ומריח
כלום אינו רק מקסם שווא,
של עולם שלפני העולם..." (וים ונדרס ופיטר הנדקה, מלאכים בשמי ברלין, גרמניה, 1987)


מאה שנה לתורת היחסות: החיפוש אחר סימטריה ושלמות בטבע
בעז תמיר

מטרת המאמר להציג את תורת היחסות כהיסטוריה של רעיון מתמטי, והוא הסימטריה, כאשר החיפוש אחר התורה המאחדת את כל חוקי הטבע – "הגביע הקדוש", אותו ניסה למצוא איינשטיין בקדחתנות, הוא בעצם החיפוש אחר הסימטריה המושלמת. תורת היחסות היא נקודת מפנה בהבנתנו את מקומה של המתמטיקה במדעי הטבע. תורות הכיול, הממשיכות הטבעיות של תורת היחסות, טוענות לאונטולוגיה של חלקיקים המבוססת בעיקר על טענות מתמטיות, ובכך יוצרות פיזיקה משיקולים מתמטיים.


רעש אורבני: מרחב, תודעה, טקסט
עודד מנדה-לוי

האינטנסיביות של פעולת ההאזנה ושאלת פענוח קולות ורעשים, מקורה בייחודיות של נקודת השמע ובַמיקוד הקולי בעולם של צלילים ורעשים. בעוד המבט הוא אנאליטי, תוחם אובייקטים כנפרדים ומרוחקים מן התודעה המבחינה בהם, נדמה שהקול או הרעש חודרים אל תוך הגוף. הראייה מבדילה בין אובייקטים ומבחינה בין דברים במרחב, בעוד האובייקטים הנשמעים הם לעיתים קרובות אינם נראים או מזוהים, אלא משתנים תדיר ויוצרים מרגע לרגע את ממדיהם שלהם . מרחב השמיעה סובב את המאזין, מקיף אותו מכל עבר, ממלא את שדה השמיעה ברב-גוניות מורכבת של רעשים הנשמעים סימולטאנית. קולות ורעשים הם, למעשה, איכות נטולת גוף, המתקשרים אל הבלתי מוחשי, אל הבלתי נראה, ואף אל העל-טבעי והמקודש. המאמר מתייחס לכל אלה ומתמקד במרחב האקוסטי ובאופני ייצוגו בתמות של רעש אורבאני בטקסט הספרותי.


עיצוב וארכיטקטורה כשאלה פילוסופית
ברוך בליך


על הרישום
דורון ליבנה

מסה זו מוקדשת לזכרו של יוסף הירש, מורה בלתי-נשכח לרישום ומלואו, אחד מרבי-האמנים של המאה העשרים.


האקטואלי והממשי (באנגלית)
סוזן קולינס

In this essay, 'the actual and the imagined' refers to a collision that can occur in artworks between the real and the artificial, the tangible and the ephemeral.


האוצר כאיקונוקלסט (באנגלית)
בוריס גרויס

עבודת האוצר מתאפיינת במיקומן של יצירות אמנות בחלל התצוגה. ואולם רק בעצם תהליך הבחירה של האוצר קרי, כיצד למקם יצירת אמנות בחלל, אין הוא מסוגל להעניק לעבודה מעמד של יצירת אמנות. את העוצמה להפוך עבודה ליצירת אמנות יש לאמן בלבד. לא תמיד זה היה המצב; בעבר היו אלה החלטות של אוצרים שהפכו עבודות ליצירות אמנות. המאמר שואל את השאלה: מדוע איבדו האוצרים את עצמתם להצביע על יצירות אמנות? ומה המצב כיום.


אובייקטים הפכפכים: מניפולציה למורשת (באנגלית)
ברברה לפטי

המאמר בוחן את חשיבותם של אובייקטים מסומנים אתנית ואת מידת האותנטיות שהם מעניקים לתהליכי עיצוב זהות ולפוליטיקה של הייצוג. ליתר דיוק, המאמר מביט בדרכים בהן התרבות החומרית מאפשרת או חותרת תחת, המיקום ותודעת ההגדרה העצמית של היחיד או הקבוצה כנגד האחר, הממוקם בתוך או מחוץ לקבוצה האתנית.


דמיון ושוני באמנות ובעיצוב (באנגלית)
ברברה בלומינק

המאמר מבקש לדון בשאלה הקריטית והיא: האם יש הבדל בין אמנות לעיצוב? שאלה המקבלת משנה תוקף דווקא לנוכח העובדה שהעידן הנוכחי מתאפיין בבלבול בין שני המושגים, שהם בעת ובעונה אחת דומים ושונים, ובנסיקה של העיצוב לעומת האמנות. מטעמים אלה יש לשוב ולבחון את ההבחנות המסורתיות בין השניים.


תפקידו של המוזיאון המקומי בהבניית הזהות המקומית (באנגלית)
ויוצ'ק שוונטקוייץ' ואחרים

מחברי המאמר מבקשים לתהות על הצורך ועל העילות להתקיימותם של מוזיאונים מקומיים בחברה המודרנית. המאמר מתמקד במוזיאונים במקומיים כאופוזיציה לגדולים, ומנסה לשרטט אילו תפקידים אמורים מוזיאונים אלה למלא וזאת, באמצעות מחקר שטח שהתרכז במוזיאונים מקומיים באזור מתועש בדרומה של פולין.






אודות | ארכיון | תקצירים | הגשת מאמרים | כללי ציטוט | כנסים/ארועים | קשר/תגובות | קישורים | English

כל הזכויות שמורות ליחידה להיסטוריה ותיאוריה, בצלאל    ISSN 1565-8163    הקמת האתר : neora.com, עיצוב גראפי: אדרבא